שלח הודעה ללא התחייבות
בלוג משפטי בלוג דיני מיסים מהו גילוי מרצון לרשות המסים?

מהו גילוי מרצון לרשות המסים?

 
מאת: אגמי כהן סבג ושות` - משרד עו"ד    053-7933110| פורסם ב: 16/02/2016 | צפיות: 1359
  • איזור: אזור המרכז
  • כתובת: מצדה 9
  • עיר: בני ברק
  • טלפון: 053-7933110

4.0 מתוך 5.0
(מספר מדרגים 1)

רוצה שנחזור אליך?
אל אגמי כהן סבג ושות` - משרד עו"ד
מאמרים נוספים
מאת אגמי כהן סבג ושות` - משרד עו"ד
 

גילוי מרצון הוא הליך ייחודי אשר אין לו עיגון בפקודת מס הכנסה או בדין אחר מדיני המס. מה כולל ההליך ומתי הוא מעניק חסינות פלילית?


קראו עוד בתחום

במסגרת הליך גילוי מרצון, מבטיחה המדינה בהבטחה חוזית שלטונית (בקירוב לכך ניתן למצוא חתימה של המדינה בהסכם עד מדינה), כי בהתקיים מספר תנאים אשר תכליתם חשיפת הכנסות לא מדווחות בישראל או בחו"ל ותשלום המס הנובע מהם, תוענק חסינות מפני העמדה לדין פלילי.


הליך זה מעוגן בהתחייבות הדדית של הפרקליטות ורשות המיסים להענקת החסינות ובתנאי כי תקוים התכלית המובטחת באמצעות בדיקת שורה של תנאים המנויים בנוהל.


היסטוריית הנוהל


בשנת 2005 פורסם לראשונה נוסחו הראשון של הנוהל (עמד בתוקפו עד לשנת 2014 בה פורסם הנוהל החדש), אשר נערך בצורה מצמצמת ושנויה במחלוקת, אשר הותירה חוסר ודאות רב ובשל כך מידת השימוש בנוהל זה הייתה מעטה.


בשנת 2011 פורסם כהוראת שעה (לשנים 2011-2012) נוהל מצומצם אשר התייחס להכנסות שנבעו מנכסים וההכנסות הנובעות מהם בחו"ל בלבד.


ביום 7.9.14 פורסם הנוהל החדש (תוקפו עד 31.12.16) ובנוסף לו פורסמה הוראת שעה (תוקפה עד 30.6.16 לאחר שניתנה הארכה) אשר כללה שני מסלולים ייחודיים כפי שיפורט להלן.


הרקע לנוהל


מזה תקופה ארוכה מנהלות מדינות רבות בעולם מלחמה בהון השחור, בהעלמות המס, בתכנוני המס האגרסיביים של תאגידים גדולים והסתרת כספים במקלטי מס ובתאגידים בנקאיים במדינות שבהן קיימת סודיות בנקאית גבוהה.


במסגרת זו, כפו מספר מדינות ובכללם ארצות הברית (באמצעות Foreign Tax Compliance Act חוק תאום מס במדינות זרות הידוע כחוק ה-FACTA) על תאגידים בנקאיים ברחבי העולם למסור לידיהם רשימות של לקוחותיהם אשר מחזיקים בחשבונותיהם סכומי כסף גדולים אשר לא דווחו במדינות תושבותם.


פרט לכך, הגיעו רשימות לקוחות כאלו מידי עובדי התאגידים הבנקאיים למדינות השונות לאחר גניבת מסדי נתונים על ידי עובדי התאגידים הבנקאיים. עובדים אלו מכרו מסדי נתונים אלו למספר מדינות אשר מצאו בהם מספר רב של מעלימי מס.


מידע נוסף בהתייחס לחשבונות הבנק ונכסים אחרים המוחזקים על ידי תושבי אותם המדינות במדינות חוץ, מוחלף תדיר בין רוב מדינות העולם במסגרת אמנות המס, שבהן מצויים נספחים לגילוי מידע הדדי בין המדינות.


בנוסף, רשות המיסים בישראל פועלת מודיעינית וחקירתית, ובין היתר באמצעות יחידת העיקוב המיוחדת שלה (יחידת יעדים), לגילוי מידע בקשר לנכסי ישראלים המוחזקים בחו"ל (ראה חקירה נרחבת בהתייחס לרשימת ישראלים אשר החזיקו חשבונות בנק בשווייץ בבנק UBS).


כל האמור לעיל, מסייע בידי רשות המסים בישראל לאסוף מידע רב לגבי אחזקות תושבי מדינת ישראל בחשבונות בנק ובנכסים בחו"ל. ברוב המקרים נכסים אלו נקנו באמצעות הכנסות לא מדווחות אשר הופקו בישראל ובחו"ל ולא דווחו כלל ו/או דווחו בחסר לרשות המיסים. בנוסף, הנכסים הללו מניבים הכנסות שוטפות בחו"ל אשר חייבות בישראל לאחר תיקון 132 לפקודה, אשר הפך את שיטת המיסוי ביחס לתושבי ישראל למיסוי פרסונלי.


כל המתואר לעיל, מצייר תמונה של חגורה המתהדקת ברמה גלובלית סביב מעלימי המס. נוהל זה מאפשר ל"נקות את השולחן", לשלם את המס ולהימנע מדפיקה בדלת לפנות בוקר, חיפוש פולשני, הליך מעצר ואף כתב אישום אשר עשוי להוביל למאסר ממושך.


תנאים להליך גילוי מרצון


1. גילוי מלא של כל המידע הרלוונטי.


2. נכון למועד הפנייה אין חקירה או בדיקה ברשות או במשטרת ישראל בנוגע לנושא הגילוי (לרבות בני זוג ותאגידים בשליטה).


3. נכון למועד הפנייה אין בדיקה או חקירה ברשות בהתייחס למבקש ולאו דווקא בנושא הגילוי (לרבות בני זוג ותאגידים בשליטה).


4. נכון למועד הפנייה לא קיים מידע הקשור לגילוי (לרבות בני זוג ותאגידים בשליטה) בפרסום פומבי נגיש לרשות, לדוגמא: רשות שלטונית אחרת (כגון הרשות להגבלים עסקיים או הרשות לניירות ערך), אמצעי תקשורת (כגון: כתבה בעיתון), הליכים משפטיים בארץ או בחו"ל (תשומת לב: זה תנאי שהרשות יכולה לבחור שלא ליישם).


5. במקרים חריגים של נסיבות אישיות קשות ו/או אחזקה של תאגידים רבים ותום לב בהקשר לכך הרשות יכולה לקבל גם אם לא מתקיימים כל התנאים (למעט התנאי של גילוי כן ומלא).


6. זכאות חד פעמית להליך גילוי מרצון (למעט נסיבות קשות).


7. אין תחולה להכנסות בלתי חוקיות.


היקף החסינות


1. בהתקיים התנאים לנוהל ואישור הגורם המוסמך תוענק חסינות פלילית בהיקף הגילוי בלבד.


2. אם לא אושרה הבקשה מסיבות רגילות, לא יהיה שימוש במידע שנחשף בהליך אזרחי או פלילי.


3. אם במהלך הבקשה התגלה כי לא נמסר גילוי כן ומלא ו\או לא ניתן שיתוף פעולה מצד המבקש בצורה המאפשרת את מיצוי ההליך, הרשות תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר הן פלילית והן אזרחית.


4. החסינות חלה על כל דיני המס אשר בסמכות אכיפה של רשות המיסים: מס הכנסה, מע"מ, מכס, בלו, מס קניה ומיסוי מקרקעין.

 

מסלולי הגילוי

 

1. מסלול רגיל - בתחולה עד 31.12.16.


2. מסלול אנונימי - בתחולה עד 30.6.16 - מאפשר להישאר ללא חשיפה עד לקבלת האישור העקרוני.


3. מסלול מקוצר - בתחולה עד ל30.6.16 - מותנה בהיקף הון עד שני מיליון שקלים והכנסה חייבת עד חצי מיליון שקלים. בקשה זו מתנהלת בהליך מזורז מאוד.

 

לסיכום, לאור המתואר לעיל, ראוי לנצל את ההזדמנות ובסעד הזמנים המצומצם מאוד לתחולת המסלולים המיוחדים (מקוצר ואנונימי), לערוך תיקון עוולות העבר ולצאת לדרך חדשה ונקייה וללא עננה פלילית המרחפת בכבדות מעל. הליך זה הוא סבוך ומורכב ומומלץ להיעזר בעו"ד מומחה בתחום המיסים אשר יבחן את המקרה ויטפל בו כראוי.


האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי.
 

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
פניה ללא התחייבות אל אגמי כהן סבג ושות` - משרד עו"ד
עוד בנושא דיני מיסים
חדשות ופסקי דין בנושא דיני מיסים
במשך שלוש שנים גבתה העירייה דמי ארנונה מלאים, ולא העניקה לעסקו של בעל הנכות את ההנחה המגיעה לו. כעת בית המשפט חייב אותה לתקן את העוול
מאת: LawGuide | 31/12/2015
תשובות של עורכי הדין בפורום
(פרסום ממומן)