שלח הודעה ללא התחייבות

חוק השבות ועבר פלילי

 
מאת: עו"ד ארתור בלאייר    053-8007587| פורסם ב: 22/03/2016 | צפיות: 2058
  • איזור: אזור השרון והסביבה
  • כתובת: סניפים בהרצליה ובתל-אביב
  • עיר: הרצליה
  • טלפון: 053-8007587
רוצה שנחזור אליך?
אל עו"ד ארתור בלאייר
 

לכל יהודי באשר הוא הזכות לעלות לישראל. כך קובע חוק השבות, מהחשובים שבדיני ישראל. אך לא כל אדם מתקבל בברכה בארצנו, שמטבע הדברים אינה מוכנה להעניק מעמד למי שעלול לסכן את יושביה


קראו עוד בתחום

חוק השבות מונה אפוא סייג לאלה שבאמתחתם עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

 

מהו העבר הפלילי ששולל זכות שבות?


חוק השבות נמנה עם דברי החקיקה הלקוניים ביותר שכל מילה בו שופעת פרשנות ונטועה בפסיקה של בית המשפט העליון. גם בהקשר של עבר פלילי, העלול לשלול מזכאי שבות את הזכות לעלות לישראל, קיים קורפוס פרשני נכבד.


משרד הפנים הוציא מלפניו נוהל שכולל התייחסות לשיקולים שעל המדינה לשקול בקשר עם עבר פלילי של מבקשי מעמד בישראל. עיון ברשימת שיקולים זו מלמד על תפיסת החברה הישראלית, כפי שהיא מתבטאת בחוק, את מה שעלול לסכן את שלום הציבור בארץ. הנוהל מורה לרשות (משרד הפנים) לבחון במסגרת השיקולים היבטים שונים ומשונים של "עבר פלילי", וזאת במובן רחב מאוד של הביטוי שלאו דווקא עולה בקנה אחד ההגדרות המשפטיות המקובלות.


במסגרת השיקולים על המדינה להתייחס לא רק לרישום הפורמלי של עבר פלילי שקיים בתיקו של מבקש המעמד בישראל, קרי תעודת יושר, אלא יש להיכנס לעובי הקורה ולבדוק את שלל היבטי העבירות שעבר מבקש המעמד, כמו גם המעשים שבהם היה חשוד. צריך לבחון את חומרת העבירה שעבר; את מועד ביצועה; את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה וריצוי העונש; ככל שנעברו מספר עבירות, יש לתת על כך את הדעת; ועוד כהנה וכהנה שיקולים.


כן חשוב להבין שעבר פלילי במובן שאליו מתכוון החוק מתפרס לא רק על הרשעות בדין שמופיעות בתיק המבקש. למדינה הזכות לשקול בהקשר זה גם כתבי אישום שלא הובילו להרשעה, ואפילו חשדות שלא הבשילו לכתבי אישום.

 

פרשנות בראי הפסיקה


כאמור, בתי המשפט נדרשים תדיר לפרש את הוראותיו הלקוניות של חוק השבות, וקיימת פסיקה ענפה בכל הנוגע לפרשנות התיבה "עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". בית המשפט העליון קבע לא אחת כי עצם קיומו של עבר פלילי לא תמיד דוחה את זכות השבות, מאחר שהוראת החוק מדברת על עבר פלילי כזה שיש בו כדי לסכן את שלום הציבור.


בית המשפט מורה למדינה, בבואה לבחון עבר פלילי של זכאי שבות, לבדוק כל בקשה באורח ענייני, מקצועי, אובייקטיבי, בלא שיפוטיות והדבקת סטיגמות. חשוב להתייחס לכל עבירה על מאפייניה, לנטיות מבקש המעמד לרצידיביזם (דבר העלול, כמובן, להשפיע על מידת מסוכנותו לציבור), לפרק הזמן שחלף מביצוע העבירה, לגיל שבו בוצעה ועוד.


במילים אחרות, לא בנקל ישלול בית המשפט מיהודי זכות לעלות לישראל, אך אם בכל זאת הכנסתו לארץ ומתן מעמד של עולה טומנים בחובם סכנה לשלום הציבור, תעמוד למדינה הזכות לסרב.


לדוגמה, בעניין פדצ'נקו (2013) ביקש העותר, יהודי שבעברו הרחוק הורשע בביצוע עבירות מין חמורות ביותר, לממש את זכותו לעלות לישראל. המדינה ובית המשפט העליון דחו את הבקשה, אך עם זאת נקבע בפסק הדין, למרות העבירות הקשות שהיו באמתחתו של העותר, כי בשל חשיבות הזכות יהיה רשאי לפנות בבקשה מחודשת כעבור עשור.


בנוסף, בשנים האחרונות הותוו בפרקטיקה פתרונות ביניים בכל הנוגע למתן מעמד עולים לבעלי עבר פלילי. במקרים מסוימים המדינה נכונה (לאחר התדיינות משפטית) להעניק מעמד זמני למבקש שבות, ובתוך כך קובעת למעשה מעין תקופת מבחן עבורו.

 

מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס). הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני הגירה, משפחה ונזיקין.
 

דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
פניה ללא התחייבות אל עו"ד ארתור בלאייר
עוד בנושא משפט מנהלי ועתירות
חדשות ופסקי דין בנושא משפט מנהלי ועתירות
בעקבות הפעלת מכונה חדשה במפעל לייצור נייר, הוזרמו שלא כדין שפכים לנחל חדרה, אשר גרמו לזיהום מים במשך שלושה חודשים
מאת: LawGuide | 20/12/2015
תשובות של עורכי הדין בפורום
(פרסום ממומן)


ליפקין את ליפקיןליפקין את ליפקיןאזור המרכז053-9428824דיני משפחה, נישואי תערובת, אשרות ומשרד הפנים